צניחת איברי אגן

צניחת איברי אגן היא מצב שבו התמיכה של רצפת האגן והרקמות סביב הנרתיק נחלשת, ובעקבות כך אחד מאיברי האגן משנה את מיקומו ויורד כלפי מטה. האיברים המעורבים יכולים להיות הרחם, שלפוחית השתן, דפנות הנרתיק או הרקטום.

התחושה יכולה להשתנות מאישה לאישה. יש נשים שמרגישות לחץ או כובד באזור הנרתיק, תחושה של “משהו שיורד”, בליטה בפתח הנרתיק, אי־נוחות בזמן עמידה ממושכת או פעילות גופנית, ולעיתים גם קושי בהתרוקנות של שלפוחית השתן או המעי. אצל חלק מהנשים הצניחה כמעט אינה מורגשת, ואצל אחרות היא משפיעה על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים.

התופעה שכיחה יותר לאחר לידות, במיוחד לאחר לידות וגינליות, וכן בגיל המעבר, כאשר חלים שינויים ברקמות וברמות ההורמונים. גורמים נוספים שיכולים להשפיע הם נטייה משפחתית, שיעול כרוני, עצירות ממושכת, עבודה הכרוכה בהרמת משאות, עודף משקל או ניתוחים קודמים באזור האגן.

חשוב לדעת שצניחת איברי אגן אינה מצב מסוכן בדרך כלל, אבל היא עלולה להיות מטרידה ולגרום לאי־נוחות משמעותית. לכן מומלץ לפנות לבדיקה אצל אורוגינקולוגית, כדי להבין מה סוג הצניחה, מה דרגתה, האם קיימים תסמינים נלווים, ומהי הדרך המתאימה ביותר לטיפול.

הטיפול מותאם באופן אישי לכל אישה, בהתאם למידת הצניחה, התסמינים, הגיל, מצב הבריאות והרצון העתידי ללידות. במקרים קלים ניתן להיעזר בשיקום ופיזיותרפיה של רצפת האגן, שמטרתם לחזק את התמיכה השרירית ולשפר את השליטה באזור. אפשרות נוספת היא התאמת תומכן נרתיקי, המוכנס לנרתיק ותומך באיברים שצנחו.

כאשר הצניחה משמעותית יותר או כאשר הטיפול השמרני אינו מספק הקלה, ניתן לשקול תיקון ניתוחי. הניתוח יכול להתבצע בגישה נרתיקית או בגישה בטנית, בהתאם לממצאים ולצרכים של המטופלת. מטרת הטיפול היא להפחית את תחושת הכובד והבליטה, לשפר את הנוחות ולסייע לחזרה לתפקוד יומיומי טוב יותר.